ילדות

מדהים,

איך כבר שנים,

בכל פעם שאני עושה את מדיטציית חזרה לילדות,

מציף אותי גל של אושר מהול בדמעות.

שמחה וגאווה מלאה בכאב.

ועם זאת, מפעם לפעם התחושות משתפרות.

החיובי תופס מקום נכבד יותר ויותר, החוויה משנה צורה ומחבקת יותר.

מדהים,

איך העול הזה שרובץ עלינו מילדות,

הופך לסלע ויושב בינינו ובין השאיפות שלנו.

בינינו לבין הפוטנציאל,

בינינו לבין ההגשמה העצמית, והאושר.

האם יצא לך לשוחח עם הילדה שהיית?

חיבקת את הילד שהיית?

האם אמרת לו כמה אתה גאה בו?

שמעת כמה היא מאושרת שהיא הגדולה-את?

כמו רוב החסמים בחיינו,

גם הדרך להצלחה בעבודה, בחברות, במשפחה, באהבה –

כל אלה מתחילים ועוברים דרך חוויות ילדות מעצבות.

ולכן, לעיתים, עלינו לחזור לשם

למי שהיינו,

לחפש את הסלע הזה שהשארנו שם,

ולסייע לילד.ה שהיינו, להזיז אותו מהשביל,

כדי שנוכל להמשיך הלאה בדרך שלנו, כבוגרים שאנחנו.