שאלו אותי השבוע על תהליכי למידה.
לצורך העניין- פתיחת מערכת יחסים ממונוגמיה, לאמונוגמיה, מה משתנה שם. מה לומדים, איפה אני בדרך שלי בתחום בימים אלה, ואיך הולכת להיראות הדרך שלי – ומה אני מאחלת לעצמי.
כאחת שמתרגלת פוליאמוריה עוד לפני שידעתי שיש לזה שם ושאני לא-כזאת-מוזרה, יכולה לומר שגם בתחום הזה, כמו בכל תחום-החיים הם תהליך למידה.
כל קשר הוא למידה מחדש.
כל מפגש מעלה דברים חדשים ומשנה מסלול.
גבולות זזים ללא הרף. רגש משתנה, הגדרות משתנות, ערכים משתנים.
את כל אלה, גם אם ממש נרצה לא באמת נוכל לדעת- אם לא נהיה שם ונחווה.
אז איפה אני היום ואיך זה הולך להיראות?
אני בדרך, והדבר היחיד שאני די בטוחה בו, שזה יהיה אותנטי. מעבר לזה, לך תדע.
מה מאחלת לעצמי? גמישות ולמידה
ואת זה אני מלמדת אצלי.
ללמוד מי אנחנו, מה היכולות שלנו, מה הערכים, הצרכים, הרצונות. מה מחזיק אותנו מלהתקדם, ולמה. אילו מקומות בנו דרושים חיזוק ואילו- שינוי.
