במפגשי השיח האמונוגמי שקרן אור פרנקו ואני מקיימים כבר שנים, עולים כל מיני נושאים. ואחד הנושאים שעולה הרבה הוא "איך פותחים? מה עושים? והאם אפשר לעשות את זה בזהירות?"
אז על אף שכניסה למערכת יחסים בין אם בפתיחה או בכניסה למערכת יחסים חדשה יכולה להיות בגישה של "אין לי גבולות", "נראה מה יהיה", "נחליט תוך כדי תנועה"…
אני בעד תקשורת – ואם אפשר, אז כזאת שתהיה עמוקה ומקיפה. שתביא אתכם לכנות מלאה מול עצמכם ומול הפרטנר/ים שלכם.ן
אז בואו ונצלול יחד לפרטים, כל אחד עם עצמו ומול הפרטנר, כדי למצוא איפה ואם יש פערים ואיך מגשרים או מתפשרים עליהם.
אומר מראש שחלק מהדברים פה יראו לכם חסרי חשיבות או ברורים מאיליהם. זה בסדר.
ההסכמים הזוגיים הם משהו נושם ודינאמי, במיוחד כשפותחים אבל לא רק. כל קשר חדש יכול לאתגר בצורה שונה ולהביא איתו משהו חדש לעבוד עליו. דברים שלא צפיתם פתאום יפעילו אתכם.
גבולות ההסכם לא חייבים לנוע רק בכיוון אחד, יש מצבים שאתם או בן הזוג תבקשו "לצמצם" את ההסכם לתקופה. משהו שלא הפעיל אתכם פעם, התחיל להפעיל אתכם עכשיו.
למשל, הגעתם לאיזה סף התמודדות ואתם מבקשים שלא להוסיף עוד קשרים חדשים כרגע, או שניכם ללא קשרים נוספים ומבקשים לסגור לתקופה מסויימת כדי לחזק את הקשר בין שניכם.
חשבתם שאתם סבבה עם לינה אבל אחרי שזה קרה אתם כבר לא בטוחים ורוצים רגע לעבד את הקושי הזה.
אתם לפני שינוי גדול ומרגישים שהכוס הרגשית שלכם עולה על גדותיה – לעבור לחו"ל, להביא ילד חדש לעולם…
אני באופן אישי מעדיף להתמודד ולצמוח מהקושי, אבל הי, גם אני התחלתי עם גבולות והסכמים, גם אני סגרתי, צמצמתי, נשמתי, למדתי ועיבדתי דברים בקצב שהיה נכון לי.
מתי לעבור על ההסכם?
אם אפשר, אז לפני שבכלל מתחיל משהו. ובכל אופן, אני ממליץ לערוך את ההסכם ביניכם כששניכם בטוב. למשל – עדיף לפני שיוצאים למסיבה ולא באמצע המסיבה אחרי שכבר הכרתם מישהי ואתם רק רוצים לקבל אישור.
בואו לשיחת ההסכם שלכם בלב וראש פתוח, באמון וכנות מלאה. תסמכו על הפרטנר שלכם שכוונותיו טובות ושאף אחד לא רוצה לנצל את המצב לטובתו. שקשיים הם אמיתיים ונוכחים ומהצד השני, שהסכמה היא אמיתית וכנה. לשניכם יש קול בנושא ואין לחץ לשום דבר.
בהתחלה, יתכן שדברים בנו ישתנו בקצב מסחרר. זה אולי נראה טרחני, אבל שווה לפעמים לדבר על ההסכם אפילו כל יום. אם משהו השתנה ברצונות שלכם, אל תשמרו בבטן. תדברו.
אז נתחיל ב"מי" – עם מי יוצאים, מפלרטטים, שוכבים, בונים זוגיות…
האם יש מישהו.י ספציפי או מוגדר שאיתו אתם רוצים…? דברו על זה באופן ישיר.
האם יש מאפיינים חיצוניים שמפעילים אתכם? גובה, משקל, גיל, מבנה, מראה, מוצא, מגדר…לדוגמא –
– מותר לך כמה בנות זוג שאת רוצה אבל בן זוג זכר אחד בלבד (חוץ ממני)
– לא משנה איך היא נראית כל עוד היא לא נראית כמו כפילה שלי.
מאפיינים אישיותיים/מקצועיים – זונה, אסיר, עבריין, סלב, עשיר/עני, דמות ציבורית, נשלט/ת, דום…
דוגמא – אם הראשית היא מלכה דומיננטית קושרת, בת זוג דומיננטית נוספת יכולה להוות בעיה. או בעיה ערכית אם בן הזוג יוצא עם מישהו בעל ערכים שונים מהותית. או טריגר כלכלי אם הוא קופץ איתה לערב בפריז במטוס שלו פעם בשבוע.
מצב זוגי/משפחתי – רווק/פנוי/גרוש, נשואים/בזוגיות, עם/בלי ילדים
סבבה לצאת עם רווק? עם בוגד?
גיל – צעיר ממני, מבוגר ממני, מעל 80, מתחת ל20, בגיל שלנו…
לדוגמה, זוג עשוי להסכים שהם ייצאו רק עם אנשים שנמצאים בטווח גילאים מסוים או עם מקצוע מסוים.
גבולות פיננסיים: לדוגמה, זוג עשוי להסכים לא לעסוק במערכות יחסים לא מונוגמיות עם בני זוג שיש להם היסטוריה של חוסר יציבות פיננסית או חוסר יושר. או מי משלם וכמה?
לשלם על מסעדה זה בסדר אבל חדר לא? חדר סבבה אבל לא חופשה בחו"ל?
גבולות לגבי בני זוג עתידיים: לדוגמה, בני זוג עשויים להסכים להגביל את מספר השותפים העתידיים איתם הם מתקשרים או להגביל את משך מערכות היחסים העתידיות. כלומר רק עוד בן.ת זוג אחד נוסף.
גבולות לגבי מחויבות: לדוגמה, זוג עשוי להסכים להגביל את רמת המחויבות שיש להם לבני זוג נוספים ו/או לעסוק רק במערכות יחסים לא מונוגמיות עם בני זוג החולקים את אותה רמת מחויבות.
מאפיינים בריאותיים – מחלות מין (למשל – מותר לצאת עם חולי איידס אבל לא לקיים איתם יחסי מין).
מידת הקרבה/הכרות – זרים, מכרים, שכנים, קולגות (אנשים בעבודה), חברים, אקסים, קרובי משפחה של הפרטנר…למשל – אם הפרטנר שלך מעדיף שהקשר החדש יהיה עם מישהו שלא הכרתי קודם איפשהו, אז מן הסתם זה לא יהיה מישהו מהשכונה, חברים, משפחה.
גבולות אמון: לדוגמה, בני זוג עשויים להסכים לעסוק רק במערכות יחסים לא מונוגמיות עם בני זוג שיש להם רקורד של אמינות ומכבדים גבולות.
זהות – סווינגר, טרנס, קרוס….
יהיו כאלה שלא יסכימו שתשכבו עם חברים קרובים שלהם ויהיו הפוכים שיעדיפו שזה יהיה מישהו קרוב שמכיר ורואה אותם. ויהיו כאלה מהקבוצה השניה שאולי ישנו את דעתם אחרי תקופה – "לא נשארו לי חברות שלא היית איתן, זה לא נעים לי"
בד"כ בחירת פרטנר מונעת ליבידו אבל אני מציע לקחת צעד אחד אחורה ולבחור את הפרטנר שיתאים לחיים שלכם. אין איזשהי רשימה של תכונות מסויימת.
בגדול אני ממליץ על מישהו עם תקשורתי, כזה עם גבולות ברורים וכיוון ברור של מי הם ומה הם מחפשים. כשאם אתם כבר בזוגיות ראשית, אז שזה יהיה מישהו שמכבד את הזוגיות שלכם ולא מנסה לחבל בה.
ה"מה" – שאלה שמונוגמים פחות צריכים להתמודד איתה.
האם יש לכם טריגרים לגבי מה השני עושה?
האם יש פעילות ששמורה רק לכם – ספורט, בילוי מסויים, סדרה מסויימת?
גבולות המשפחה: לדוגמה, בני זוג עשויים להסכים לא להציג את בני זוגם הנוספים בפני ילדיהם או בני המשפחה המורחבת.
גבולות חברתיים: לדוגמה, בני זוג עשויים להסכים לא להציג את בני זוגם הנוספים זה לזה או בפני חבריהם ובני משפחתם.
האם הם/אתם יכולים להביא ילדים, עם אחרים?
האם הם/אתם יכולים להתחתן רשמית או לא רשמית עם אחרים? והאם אתם חייבים להיות מוזמנים?
האם קעקוע/פירסינג זוגי זה סבבה לכם?
גבולות פיזיים/מיניים – נשיקות, דיבור מלוכלך, אנאלי…למשל – אתה לא מרגיש בנח לגבי חדירה אנאלית אבל ממש בסדר עם כל השאר.
סוגי אינטראקציות – BSDM, פעילויות חברתיות, חברות, פלרטוטים (לתת/לקבל), דייטים, חיזור/רומנטיות/מתנות/מכתבי אהבה, תמונות עירום, וידאו, שינה משותפת, טיולים/חופשות/חו"ל, חיבור רגשי, אהבה, התחייבות, מגע ארוטי (לתת/לקבל), מגע בחזה (לתת/לקבל), אוננות (לתת/לקבל), חיכוך ללא חדירה, אוראלי (לתת/לקבל), ליקוק אנאלי (לתת/לקבל), אצבעות, חדירה וגינאלית/אנאלית עם איבר/אביזרים, סקס קשוח, ספנקינג, קשירות, משחקים אירוטים, רק ביחד כזוג…
לאנשי הBDSM הרשימה מתרחבת לנושאים כגון שעווה, דום/נשלט ועוד…
מן הסתם, אתם חייבים להסכים על אמצעי מניעה, כן/לא, מי מה כמה איזה ומתי…
כל כמה זמן צריכים להיבדק? ממתי הבדיקה? מה קורה אם יש להם פרטנרים נוספים שלא נבדקים או "יוצאים" הרבה לטעמכם? מה אם האדם המדובר ללא כל מערכות יחסים נוספות כבר שנה ואחרי בדיקות, האם חייבים אמצעי מניעה?
מתי אפשרי להיות ללא קונדום?
גבולות השימוש באלכוהול ומשני תודעה: לדוגמה, זוג עשוי להסכים לא לעסוק במערכות יחסים לא מונוגמיות עם בני זוג המשתמשים בסמים או באלכוהול.
"מתי"? הלב אולי מתרחב אבל כמות השעות ביום לא (וגם לאנרגיה יש גבול).
התכתבות אגבית בזמן שאתם לא יחד או שיחות טלפון ארוכות גם כשאתם כן?
כל כמה זמן תפגשו? כל יום? פעם בשבוע? פעם בחודש? פעם בשנה אבל על היומולדת שלי? ומתי היומולדת מתחיל – בחצות או בבוקר של היומולדת?
האם יש אירועים מסויימים שאתם "חייבים" להיות בהם יחד?
יש לכם מינימום או מקסימום לכמות, משך הפגישות או לתכיפותן?
כמה זמן מוקדש לזוגיות הקיימת? האם יש לכם זמן שמוגדר שלכם?
לדוגמא – לא נעים לי שאת מתכתבת איתו בזמן שאת במיטה איתי.
"איפה"?
האם יש מקום (מסעדה, מלון וכו) ששמור רק לכם?
רק בחו"ל, רק במסיבות/פסטיבלים/אירועים, אפשר סקס במיטה אבל לא בקליניקה שלי, אפשר בסלון אבל לא במיטה. מה שקורה בוגאס נשאר בוגאס.
האם להזמין פרטנר לבית המשותף? האם אפשר לצאת למקום שאנחנו יוצאים אליו?
"איך"?
"וטו" – כן או לא.
אני באופן אישי מאוד נגד משום שוטו פוגע לא רק בצד השלישי אלא גם בזוגיות עצמה. אך יש זוגות שעצם הידיעה שיש להם אפשרות לסגור קשר, מרגיעה אותם ומחזירה אותם לתחושה של שליטה ובטחון.
האם חייבים אישור מקדים לקשר חדש? וממתי קשר מתחיל בכלל?
האם צריך לידע או לבקש אישור מהפרטנר? או פרטנרים? לפני או בדיעבד?
שיתוף מידע ופרטיות
אתם מספרים על כל קשר? כמה פרטים אתם מוכנים לשתף? כמה הצד השני מוכן לשמוע? כמה הצד השלישי מוכן שתשתפו? לשתף רק כששואלים אתכם? רק פרטים כלליים? רק פרטים גראפים? מה לעשות כשעצובים בגלל פרידה? מה אפשר לספר לאנשים אחרים (שלא חלק מהקשר)?
לדוגמה, זוג עשוי להסכים להגביל אינטימיות רגשית, כגון לא לחלוק רגשות אישיים או סודות.
גבולות קנאה: לדוגמה, זוג עשוי להסכים להגביל התנהגויות המעוררות קנאה במערכת היחסים שלהם, כגון פלירטוט עם אחרים בנוכחותם.
תקשורת בין הצדדים –אסור? מותר? רצוי? חובה? רק אחרי תקופה מסויימת? לא מעניין אותי להכיר מישהו שהיית איתו בחו"ל אבל אני רוצה להכיר את כל מי שאתה נפגש איתה יותר מיום בחודש.
גבולות תקשורת: לדוגמה, בני זוג עשויים להסכים לתקשר עם אחרים רק באמצעות פלטפורמת הודעות משותפת. כן, זה גם קיים.
גבולות המדיה החברתית: לדוגמה, בני זוג עשויים להסכים להגביל את השימוש שלהם במדיה החברתית כדי לשתף מידע על מערכות היחסים הלא מונוגמיות שלהם. בין אם זה כדי שלא להחשף או כדי לא להיות מופעלים.
האם זה סבבה, להעלות תמונות יחד אבל רק לבושים? או רק בחברה? או אפשרי אבל לא בקבוצה שאתם נמצאים בה?
איך מתקשרים בזמן שאנחנו עם אחרים?
רק הודעות דחופות? רק בשיחה ולא בהודעות?האם מתנתקים זה מזו בזמן שנמצאים עם האחר?
אם החלטתם לא לתקשר תוך כדי… מתי מפסיקים לתקשר? זה בסדר לדבר בדרך לדייט? זה בסדר לדבר כשהדייט שומע?
מתי חוזרים לתקשר? בדרך הביתה? רק בבית? רק בבוקר שלמחרת?
מתי משנים הסכמים?
עדיף, מנסיון, לא לשנות את ההסכם בדיעבד. אבל גם על זה חשוב שתסכימו.
מה קורה אם מושא הפנטזיות שלך פוגש אותך לחוויה חד פעמית שלא תחזור?
מה קורה אם אי אפשר להשיג כרגע את הבן זוג כדי לעדכן או לבדוק שבסדר?
קורה משהו שלא חשבתם שיקרה באמצע דייט, זה בסדר להודיע לקשר החדש שזה משהו שאתם לא בטוחים לגביו ואתם צריכים זמן לחשוב על זה (בין אם אתם רוצים להחליט לבד שלא או לבדוק עם הפרטנר).
או להבין שלבחירה שלכםן יהיו או לא יהיו השלכות.
חשוב לזכור
שהסכמים לא נועדו לשם שליטה אלא לצורך קביעת גבולות והתמודדות עם טריגרים שאיננו מעוניינים להתמודד איתם כעת.
לכל אחד יש צרכים ורצונות שונים, אל תחפשו סימטריה, תשאפו להדדיות ואיזון של הצרכים שלכם.
שניכם צריכים להגיע להסכמה לגבי הזמן האנרגיה שאתם משקיעים בקשרים ושאף אחד לא ירגיש כבול או מנוצל.
