תרגול נפרדות

חולק איתכם את הסיפור האישי שלי ורעיונות נוספים שעזרו ועוזרים לי ושאולי יעניינו אנשים נוספים. לא מדובר בהמלצה, הכוונה או הדרך ה”נכונה” להתנהל.

יש זוגות שחיים נפרדות מתמיד, יש זוגות שהתמזגו לחלוטין ויש כל מיני שבין לבין.

יש פעמים שלעשות הכל ביחד כל הזמן, זה לגמרי מבחירה וזה מה שהזוג ממש אוהב ויש כאלה שלמרות שאוהבים את זה כל כך… הם כל כך ביחד כל כך הרבה שנים שכבר לא יודעים איך הם בנפרד.

לא כל הסוגים של אמונוגמיה מביאים לנפרדות. תמיד אפשר לעשות סווינג בחדר אחר. ובכז… עבור לא מעט זוגות הקפיצה לעולם האמונוגמי זורקת אותם לנפרדות באופן מיידי.

בזוגיות ארוכת השנים שלי הגענו למצב שבו ויתרתי עלי מרצוני ובאהבה כי חשבתי שזה הדבר הנכון.
הפסקתי לנגן, הפסקתי לראות חברים.
עבודה, ילדים, בית, זוגיות שינה וחוזר חלילה.
על עבודה אי אפשר לוותר כי מפרנס יחיד.
על ילדים אי אפשר לוותר כי איזה אבא קקה אתה אם אתה לא מבלה איתם (חוצמזה שהיא היתה איתם כל היום אס עכשיו תורך)
על הבית אי אפשר לוותר כי זוגיות זה אומר שגם אתה חייב לתת את החלק שלך בתחזוקה.
על זוגיות אי אפשר לוותר כי אחרת למה בכלל נמצאים יחד.
ושינה… היו 6 שנים בהם ישנתי רק שלוש שעות בלילה כדי שיהיה לי קצת זמן לעצמי (אבל לא מוזיקה כי לילה ומרעיש).

אם הייתי מבין כמה זה חשוב שיהיה לי יום לעצמי לעשות בו מוזיקה או כל דבר אחר – אין ספק שדברים היו נראים אחרת.

וממצב של כל הזמן יחד עברנו באופן חד ומיידי לזה שיש ימים שהיא יוצאת, עם מישהו שאני לא אמור לדעת מי (כי אלה החיים שלה) ולא לשאול איפה היו ומה עשו (כי זה לא ענייני).
שרדנו את זה? כן
היה קשוח? כן
היה אפשר לעשות את זה אחרת? כן
היינו עושים את זה אחרת? לא.
כי לא ידענו אחרת – ולכן הפוסט הזה.

אולי אם היינו קוראים פוסט כזה אז היינו עושים את זה קצת יותר לאט במקום לזרוק אותי למים.
אולי לא.
אבל לפחות היינו במצב של בחירה מתוך מספר אפשרויות.

גם ביחסים שהגיעו אחכ חששתי מהזמן בנפרד. אם אני יומיים בנפרד, והיא יומיים בנפרד וסופשים עם הילדים בנפרד אז יש לנו יום אחד יחד בשבוע והזוגיות שלנו תתפרק.
חשש אמיתי שהיה לי.

אז לכל אלה שפחות בעניין של לקפוץ ראש, שרוצים לתרגל את הנפרדות שלהם קצת יותר לאט, או שכמוני, יש להם קושי/פחד לקחת לעצמם זמן בנפרד גם כשזה לגמרי אפשרי…

קבלו תרגול נפרדות בשלבים מתפתחים:

  1. לצאת – בחרו לילה וצאו (לא דייט). קשה לבחור יום? זרוקו קוביה וצאו.
    לבד או עם חברים אבל לא עם בן הזוג. מותר לפרטנר לצאת באותו יום אבל אתם לא הולכים לאותו מקום.
  2. שיח רגשי – תרגלו לדבר על הרגשות והצרכים שלכם. תמללו את מה שהרגשתם, מה לחץ לכם. מה הייתם רוצים לקבל, איך ומתי. המשיכו לתרגל את הסעיף הזה לאורך ההמשך.
  3. אנטי-סימטריה – לא לצאת באותו לילה. תתחילו לתרגל את זה שכשמישהו יוצא ומבלה. השני יכול להישאר בבית והעולם לא חרב.
    זמן מצויין לראות את הסרט אימה שבת הזוג לא אוהבת.
  4. שליטה – תרגלו לא לשאול לאן ועם מי בת הזוג הולכת.
    דרך מעניינת לבדוק איך זה מרגיש לכם. על מה זה לוחץ….
    ואחלה נושא לשיחה זוגית על רגשות.
  5. מידע – תרגלו לא לשאול לאן בן הזוג הלך ומה עשה. סקרנים? נסו להתמקד בשאלות של “איך היה”, “איך הרגיש” ולא “מה” ו”איפה”.
  6. ספונטניות – שחררו את הקיבעון של יום מסויים. בחרו יום אקראי בשבוע.
    תרגול מעולה בתקשורת וספונטניות. מציאת איזון בין אימפולסיביות, רצונות, לוזים, חיים, לראות את בן הזוג, לראות את עצמך בנעליו…
  7. קודש – שחרור שישי שבת – הם גם ימים בשבוע – הכניסו אותם גם כאופציה ללילה שלכם בנפרד.
  8. דייט זוגי – תכננו גם עבורכם לילה בשבוע – הפעם כן דייט, אבל דייט זוגי שלכם.

עד כאן, מדובר בתרגול שלא קשור בכלל לסוג הקשר. תרגול אישי/זוגי לנפרדות בזוגיות. עכשיו, למי שהפרטנר שלו לא הסכים לאמונוגמיה, אפשר להתחיל לגשש שוב לגבי גבולות הזמן הפרטי שלכם, וזכותכם להחליט על גופכם ומה שאתם עושים בזמן הפרטי שלכם.

  1. דייטינג – התחילו לשנות את היום יציאה שלכם, ליום דייט, פעם בחודש.
  2. 1,2,3,4 – כל חודש, הוסיפו עוד יום דייט.
  3. ארוס – התחילו להכניס מיניות לקשרים… אפשר להתחיל בנשיקות, לעבור למזמוזים, סקס, וכו בהדרגה…

כאמור, זאת לא הדרך שאני פתחתי, אני קפצתי ראש (או נזרקתי למים), כמו רבים וטובים אחרים.

אני לא תרגלתי נפרדות והדייט הראשון שהיה לי כלל לינה מחוץ לבית.

אבל אני כן אדם מאוד זוגי, כזה שקשה לו לוותר על יום עם אהובתו עבור עצמו. והתרגול הזה מעולה עבורי, גם עכשיו בזוגיות שמאפשרת לי לעשות את כל מה שאני רוצה.
תרגול מעולה כדי להחזיר לכם את עצמכם ולדעת מי אתם כשאתם לא בזוג.

מה גם שקצת להתגעגע אף פעם לא מזיק.

יש לכם טיפים נוספים?

יש לכם תובנות על נפרדות בזוגיות שרוצים לחלוק?

שתפו אותנו.

אסיים בטקסט שאני הכי אוהב על נפרדות של חליל ג’ובראן מתוך “הנביא”, טקסט שאם הייתי מכיר לפני 20 שנה, אולי הייתי פועל אחרת (כנראה שלא).

יחדיו נולדתם, ויחדיו תהיו לעד – יחדיו,
עת כנפי המוות הלבנות
יפיצו ימיכם אל דממת הנצח של האלוהים.
אך שימו מרחבים בזה היחד
ותנו לרוח השמים לחולל בינותיכם.
אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה –
ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם.

מזגו איש לכוס רעותו, אך אל תשתו מכוס אחת.
פרסו מפתכם זה לזו, אך אל תאכלו מכלי אחד.
זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם,
אך תנו ויהא כל אחד לעצמו,
כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו.

תנו את לבבכם, אך אל יהא איש אחראי ללב האחר,
כי רק יד החיים תכיל את לבבכם.
עימדו יחדיו, אך אל תהיו צמודים,
הן גם העמודים נושאי המקדש ניצבים ולא ייגעו, והאלון והאלה – אמיריהם זה בצלה של זו, לא יגבהו.

גיא ואגו

גיא ואגו

הוספת תגובה