כעס.
נקודות רגישות שנלחצות ומתפוצצות בנו.
זה מרגיז, זה מתיש, זה מרחיק.
אבל בלתי נשלט.
נכון?
ואולי בעצם יש דרך אחרת?
מישהו אמר משהו, העליב, הקניט, התעלם, לחץ, ואנחנו מתפוצצים.
למה בעצם?
למה שלא ננסה לשנות את הסיפור?
הוא פגע בי!
רגע.
ואם נעצור, נביט מבחוץ ונספר את הסיפור אחרת- אולי נראה שהוא עשה משהו עבור עצמו- ולא לרעתך?
אולי נבין שאין בזה משהו אישי כלפינו,
או שנחפור פנימה ונגלה שפשוט עובר עלינו יום מאתגר- ואנחנו מביאים פירוש מהמקום המופעל שלנו?
אולי במקום להניח לנקודות האלה שנלחצו להתפוצץ, ננשום ונדבר את התחושה, את העלבון, את הכעס?
אם נשנה זוית
נוכל לראות את החוויה אחרת ולשנות את התחושה.
רוצים לשנות זוית?
מוזמנים לדבר איתי
Picture of קרןאור פרנקו

קרןאור פרנקו

הוספת תגובה

דילוג לתוכן