נרקיסיזם
אבל לא. לבניזם, חלק ראשון.
יש סיכוי שיצא לכם לשמוע על לבן הארמי. אני זוכרת אותו מבי'ס. הייתי ממש טובה בתנ'ך, הסיפורים ריתקו אותי. כנראה כבר אז מבלי שהבנתי אפילו, התחיל המסע שלי לחקר ההתנהגות האנושית והמניעים שלנו.
לבן היה אב לבנות (רחל ולאה, אולי נתקלתם בשמות) מספר בראשית שעשה ליעקב אבינו חיים קשים במשך עשרים שנה. שזה די הרבה במונחים של פעם.
מה שתפס אותי הוא שהאיש הזה, מעבר להיותו דמות מקראית, מגלם בצורה מושלמת דפוס פסיכולוגי מניפולטיבי שמסתבר שלא מעטים נתקלים בו בחיים, בין אם בזוגיות, בעבודה, או אפילו במשפחה.
כשהתחלתי לנתח את ההתנהלות של לבן, הבנתי שמדובר בארכיטיפ מושלם למה שאני מכנה היום על שמו "לבניזם" – דפוס התנהגות מניפולטיבי שיוצר משיכה התמכרותית במערכות יחסים.
תארו לעצמכם שהייתם עובדים 7 שנים (!) כדי לשאת את האהובה שלכם, רק כדי לגלות בבוקר למחרת החתונה שבעצם התחתנתם עם אחותה. ואז מסתבר שעל מנת לקבל את מה שהובטח מלכתחילה, תצטרכו לעבוד עוד 7 שנים. הזמנתם ארון נעליים מרשת שקר כלשהו, שילמתם הכל כולל הובלה וביטוח צד ד', וקיבלתם מזרון מתנפח. רוצים את הארון ששילמתם עליו? נהדר, שלמו שוב והמתינו שוב 90 ימי עסקים לא כולל חגים ואמצ'ש. כזה היה לבן, ובסוף היה מוסיף הדרן מפואר, והופך סיטואציה כזו ל'תקשיב, זה אתה שלא מבין את המנהגים שלנו'. כלומר זאת בכלל אשמתכם.
לבניזם קלאסי.
מסתבר שלבן היה אמן-על בתחום המניפולציה הרגשית. ומתוך הסיפור התנכי אודותיו, אני מגישה לכם שבעה עקרונות של הלבניזם המושלם, טרי ללא תוספת תשלום (וללא מזרון מתנפח) היישר מהמדריך המקראי. גזור ושמור.
עקרונות ה #לבניזם ע'ש לבן הארמי:
1. יצירת הפנטזיה המושלמת
לבן ידע שיעקב מאוהב ברחל, והבטיח לו אותה כפרס על עבודה קשה (כמה מפתיע שגם על נושא אישה כפרס יש לי מה לומר, אבל על זה אחפור בהזדמנות אחרת). וזה לא פרס כמו זה שמגיע בארוחת ילדים במקדומשהו, כן? זאת לא סתם הבטחה, אלא פנטזיה שלמה- חבילת פינוק הכוללת גם את אהבת חייך, גם משפחה, גם עתיד מושלם. מי לא יירשם לזה?
ולעניינו- לבן התנהל בדיוק כמו מניפולטורים רגשיים בימינו, שמפתים אותנו עם החזון המושלם של 'מה יכול להיות לך אם תישאר איתי'.
2. החלפת הקלפים תוך כדי תנועה
רגע לפני מימוש ההבטחה, לבן עושה סוויץ' ומחליף את רחל בלאה. בעולם המודרני, זו הטקטיקה של 'הבטחתי שנפגש, אבל..' או 'שומע? לגבי הקידום שדיברנו, תקבל אותו, אבל רק אחרי ש..' .
בקיצור, שינוי חוקי המשחק בדקה ה-90.
3. האשמת הקורבן
הרגע המושלם: יעקב מגלה שהתחתן עם האחות הלא נכונה, ולבן בתגובה מסביר לו בנונשלנט שלא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ, לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה. כלומר מזתומרת, למה ציפית, זה אתה שלא מבין את הנהלים, אחי. #גזלייטינג_מקראי
4. 'יאלה תן עוד קצת, אתה כבר כמעט שם'
אז אחרי שבע שנות עבודה ומפח נפש, לבן אומר: קובי חומד (שבע שנים מכירים מקרוב, מתבקש שיהיה שם חיבה), רוצה את רחל? תעבוד עוד שבע שנים.
יש איזה דמיון בינו לבין הבוס שאומר שרק עוד פרויקט אחד ואז נדבר על העלאה (שוב, כמו בכל הפרויקטים הקודמים), או בן הזוג שמבטיח שיהיה יותר נוכח בקשר, אחרי שיסיים את הפרויקט/לימודים/משבר שבדיוק מתרחש עליו ממש ברגע זה. שוב.
ואיכשהו תמיד יש משהו אצלו שבדיוק מתרחש.
5. מעגליות אין-סופית
הסיפור של יעקב לא נגמר עם החתונה השניה. לבן המשיך לשנות את תנאי השכר של יעקב "עֲשֶׂרֶת מֹנִים". ובעברית-עשר פעמים. לא נח הבחור.
כלומר לוּפ אינסופי. מעגל אכזרי של הבטחה, אכזבה, הבטחה חדשה.
מערכת יחסים טוקסית שלעולם לא מגיעה ליציבות, למימוש הפנטזיה.
6. יצירת תלות ארוכת-טווח
הכישרון האמיתי של לבן היה ביכולת לשמר את יעקב במשך 20 שנה(!) במצב של תלות. תחשבו על זה: יעקב היה איש חכם, מוכשר, בעל משאבים. ובכל זאת נשאר תלוי בלבן במשך עשרים שנה, נמשך ע'י היאחזות בפנטזיה. מיומנות יצירת תלות ברמות-על.
(איך ולמה נוצרת התלות הזאת, ארחיב בהמשך)
7. כמעט, אבל לא לגמרי, חבל
לבן מעולם לא נתן ליעקב הכרה מלאה וגם לא את מלוא שכרו. תמיד היה משהו חסר, תמיד היה 'אבל'. וזה בדיוק מה שמשאיר את הקורבן במרדף מתמיד אחרי אישור והכרה, להתאמץ 'רק עוד קצת'. להתנהג 'קצת יותר טוב' 'רק לא להתלונן כל כך' רק להצליח להתאים לתנאים המדויקים והספציפיים, עבור האישור הזה שבעצם לעולם לא יגיע במלואו.
ל'לבניזם' הגעתי לפני כמה שנים, מתוך היכרות עם גברים שהתנהלו באופן, איך לומר, מעניין. עקיצות קטנות, חלומות מופרכים, הבטחות גדולות מדי, קריאת סיטואציות מתוך עמדה סובייקטיבית אחת ואין בילתה, תרגום סובייקטיבי של הסיטואציה למפה האישית- ואז האשמה בדבר כוונות בלתי כשרות שמעולם לא היו שם, ועוד. מצד אחד תחושה שאוהבים אותי כמו שלא אהבו מעולם, מצד שני לופ בלתי נסבל של תסכול ואשמה מול מה שהם הבינו מסאב טקסט שלא היה שם, ולכי תוכיחי שאין לך אחות. מצאתי את עצמי אומרת שוב ושוב- תקשיב למילים שלי, אין כלום ושום דבר מתחתן- ללא הועיל. עברתי משיחות טלפון לטקסטים כתובים כדי שיירשם שחור על גבי ירוק ולא ניתן יהיה לטעות- אבל נרטיב ה'למה את באמת מתכוונת בזה' נשאר. אז אני עזבתי.
היו קשרים שעזבתי אחרי רגע, היו כאלה שבהם נשארתי. שם גם למדתי מבפנים איך מרגישה ההתמכרות, הציפיה, הפנטזיה, הכאב. ושם גם למדתי איך לצאת מהלופ.
עברו לא מעט שנים מאז התחלתי לחקור ולמדל את הנושא, ומאז ליויתי בהצלחה רבה לא מעט א.נשים שביקשו לסיים מערכות יחסים רעילות, או להחלים מהן, להתחזק כדי לא לחזור.
'לבניזם' הוא הגדרה של ספקטרום רחב של התנהלויות רעילות בקשרים. הנחת היסוד היא שזאת אינה התנהלות מודעת, אלא דפוסית, הנובעת מפחדים עמוקים המציירים את האדם הפוגעני כקורבן בעיני עצמו, ולכן ההתנהגות נובעת מחוסר ברירה, לכאורה. ובפועל- האדם הפוחד בורח, מעצמו בעצם, ובדרך וללא כוונת זדון אקטיבית מודעת, פוגע בכל מי שנקרה בדרכו.
מביאה כאן מאמרים בנושא, זה הראשון מביניהם, על מנת לסייע למי שצריך להבין ולצאת ממערכות רעילות.
משום שחמלה או לא- קודם כל נשמור על עצמינו.
