יש משהו אירוני בעובדה שאחד המודלים הראשונים למערכת יחסים פוגענית בהיסטוריה האנושית מגיע מספר הספרים הנמכר בכל הזמנים. אם חשבתם שרק בעידן המודרני של אפליקציות ההיכרויות המצב בשוק הדייטים קשה, יעקב מכניס את כל העניין לפרופורציות. והיות והקדים אתכם ב-3,500 שנה- סיכוי סביר שלו אפילו לא היו המון אופציות לדפדף.
אז אני פה כדי להמשיך לחפור על #לבניזם
תופעה שאמנם עדיין לא מופיעה במילון, אבל כל מי שאי פעם נתקע במערכת יחסים טוקסית מכיר אותה היטב. וסביר שגם מבין למה בחרתי לכתוב 'נתקע'.
והפעם- מאחורי הקלעים של מערכות היחסים הללו. נתחיל במי אשם. והתשובה היא- כולם, כמו בשאר מערכות היחסים, כל עוד מדובר בשני בגירים בעלי בינה במידה סבירה ומעלה-האחריות היא דואלית, או:
'כשגם לבן וגם יעקב צריכים מטפל זוגי'.
במערכת היחסים המרתקת בין לבן ליעקב אנחנו יכולים לראות דפוס שמוכר גם היום במערכות לבניסטיות:
1. אחריות המתמרן (לבן) על המניפולציה והפגיעה. 'רציָת רחל? קח לאה, וכדי לקבל את מה שרצית תעבוד עוד שבע שנים'
2. אחריות הנפגע (יעקב) על הבחירה להישאר. 'נו מילא, אני אשאר.. רק 14 שנה, מה זה לעומת הנצח?'
כפי שמציין דר' ג'ון גוטמן, חוקר מערכות יחסים, בכל דינמיקה טוקסית קיים ריקוד זוגי שבו שני הצדדים משתתפים. זה לא אומר שהאחריות שווה, אלא שלכל צד יש תפקיד בשימור הדפוס.
אני קוראת לזה מפתחות. לכל צד יש מפתח לקשר, לתקשורת, לחלק שלו במערכת. כל מפתח הוא 100% אחריות. המפתחות אינם זהים, אינם שווים בצורתם, גודלם ובמאפיינים שלהם- בדיוק באותו אופן שבו שום אדם אינו זהה לאחר, לכל אחד המפה שלו, הדפוסים שלו ודרך משלו לחוות את העולם. ובתוך המפה האישית הזאת, יש 100% אחריות על הבחירות וההתנהלות.
כאן אעצור כדי להדגיש שהכרה באחריות הקורבן אינה האשמתו, ואינה מפחיתה מחומרת הפגיעה. זו פשוט הכרה ביכולת שלו לקחת בחזרה את השליטה בחייו. או כמו שהיו אומרים במדרש המודרני- אם לבן מציע לך לעבוד אצלו 7 שנים תמורת הבטחה עמומה, היינו הולכים על הסכם בכתב.
בואו נדמיין שהכרתם אריה. אל חשש, לא מדובר באריה רגיל. האריה הספציפי הזה יותר חייכן מהממוצע, ובטח יותר חייכן מהאריות שראיתם בנשיונל גאוגרפיק. לפעמים הוא אפילו חמוד ומגרגר וכיף לעשות לו נעימי בבטן, וברגעים האלה שהוא מגרגר נוצרת אמונה פנימית כזאת שהאריה הזה בבפנוכו שלו הוא בעצם חתול פרסי מתוק, והוא רק צריך שמישהו יעשה לו מספיק נעימי בבטן כדי להוציא החוצה את החתול המתוק שהוא, והמישהו הזה הוא כמובן אתם.
והאריה החייכן, ברגע גרגורי שכזה, מבטיח לכם תפקיד סופר שווה בקרקס וכמובן עמוד אמצע במעריב לנוער ותהילת עולם. חלום!
אבל איכשהו כמעט בכל פעם שאתם מתקרבים אליו, הוא מנסה לטרוף אתכם. אתם ממשיכים להתקרב כי הפעם הוא בטוח יחייך ויגרגר, הפעם הוא יממש את ההבטחה ויגשים את החלום שיצר לכם, כי הוא באמת התכוון לצייד אתכם (ולא לצוד אתכם) בתהילת עולם ועמוד אמצע במעריב לנוער וקריירה מרשימה במיוחד בקרקס. והרי כבר שמעתם אותו מגרגר בצורה ידידותית בעבר, אז ברור שזה יקרה.
דר' פטריק קרניס, מומחה למערכות יחסים נרקיסיסטיות, מתאר את תהליך טשטוש המציאות שמתרחש במערכות יחסים פוגעניות:
-טשטוש תפיסת הסכנה
הוא לא ממש אריה טורף, הוא חתול גדול (עם חתולון פנימי מתוק שרק מחכה שמישהו יאהב אותו מספיק כדי לצאת), הוא פשוט עובר יום רע, ואיזה מזל שיש לו אותך ברגעים הקשים האלה
– מיקוד בפיתוי העתידי
אני כבר רואה כמה כרטיסים אמכור כשאהיה כוכב בקרקס, ואני הולך להתעקש שלא יעשו לי פוטושופ לתמונה בעמוד האמצע של מעריב לנוער
– פרשנות מוטעית לסימנים
יאא, הוא מגרגר! זה סימן שהוא משתנה, וגם מוכיח שהוא אוהב אותי!
כל אלה באצם מביאים את האדם לגזלייטינג עצמי מתוך העצמת סממנים קלושים והעברת הפוקוס אליהם, במקום ראיה מערכתית של המצב בכללותו.
ואם כל זה נכון, מה הבעיה לקום וללכת? למה קשה לעזוב קשרים לבניסטיים?
על זה, בחלק הבא (הנה אני יוצרת ציפיה. מעניין אם אממש. אחריות שלכם לבדוק)
לבניזם / #2
