רשימת דיוור
מלאו את הפרטים שלכם והכנסו לרשימת הדיוור
Copyright © 2021 kerenor franco, All rights reserved.
יום הולדת ומשקפיים אפורות
דיברתי עם אח- יומולדת (נסיך וחייכן) השבוע, סיפרתי לו שעברו עלי ימים קשוחים. ביאוס כללי כזה. משקפיים אפורות ממש שאי אפשר לראות כלום דרכן, רק דמעות. האמא החורגת מהאגדות של כל הpmsים בעולם. כזה קשוח. כזה שעושה לבכות משטויות, ואז להתאכזב מעצמי שאני בוכה משטויות – ולבכות גם על זה. מביך, הא?
לשתף ולהרשות לעצמי
שקלתי להתבייש אבל אני פחות כזאת- אז שיתפתי אותו. והסתבר שגם הוא כזה. אז העברתי שבוע בבכי רצוף באזניו של האיש שאני אוהבת, והתאכזבתי מעצמי על זה, ושקעתי, והרשיתי לעצמי. למרות שקשה לי להיות כזאת- כי אני כבר לא הקורבן שהייתי פעם, הרשיתי לעצמי. הרשיתי לי בדיוק בגלל זה- כי אני כבר לא הקורבן שהייתי. כי היום אני יודעת שאני יכולה להרשות לעצמי רגעים של קושי, ואני אפילו יכולה לבוא ולומר לאיש שאני אוהבת שזה הרגע שלי להיות כזאת- והוא לא יעזוב.
להחליף משקפיים
ואני יכולה להרשות את זה לעצמי היום, כי אני יודעת שזה רגע ואני אעביר אותו. אלה סה'כ משקפיים אפורות מאוד ומשקפיים אפשר להחליף (ואני מבינה בזה, קיבלתי משקפיים אמיתיות לא מזמן), ולחזור לראות בצבעים.
האיש שלא עוזב
ואני יכולה להרשות את זה לעצמי, ולהרשות לי לבכות באזני האיש שאני אוהבת, זה שלא יעזוב, כי בחרתי איש כזה שכבר שנה שלמה נמצא איתי, גם מרחוק. איש שיש לו כתף בשבילי, ומילים של אהבה, וחיזוק וחיבוק, ובתוך האמפתיה ואולי דווקא בגללה, גם יודע לא לרחם. איש שיודע לומר לי שהגיע הזמן להעיף ממני את המשקפיים האפורות מאוד, לראות את המציאות שמעבר לדמעות ולקום על הרגליים. שבדיוק כמו שאני מזיזה אנשים שבאים לקבל ממני עזרה- אזיז את עצמי ואעזור לי. וזה מעצבן, וזה בדיוק מה שאני צריכה. איש שיודע שאין ברירה אלא להתמודד עם הכנות שלי- וגם לתת לי אחת כזאת בתמורה.
מקורבן לסופרמנית ועד להיות פשוט אני
ואני יכולה להרשות את זה לעצמי כי אחרי שפעם הייתי קורבן, ואחר כך הייתי סופרמנית- היום אני יודעת שאני פשוט אני, ויש בי הכל. ואם לא אחווה רגעים קשוחים- איך אעריך את הטוב שקיים לי?
הכוח של הקפיצה מלמטה למעלה
הרי אם לא נאפשר לעצמינו את המגוון הזה, את הקצוות- גם הנמוכים, לא נגיע לקצה השני, הגבוה. הקצה ההוא שכדי להגיע אליו נדרשת תנופה. ואם יש משהו שלמדתי, זה לעשות גם את זה, לנצל את הכוח של הקפיצה הזאת מלמטה בחזרה עד למעלה, ומשם ללמעלה חדש. גבוה יותר.
אז נשמתי וקפצתי מלמטה, וחזרתי לקצה הגבוה הזה שבו אין צורך במשקפיים. רואים נקי.
גילוי: זה נורמלי
ואחרי כל זה שיחות עם עוד כמה אנשים גילו לי ששבוע בכי יומולדת זה עוד בסדר- ויש אנשים שמלנכולית יום הולדת תופסת אותם לחודש. אוקי, כנראה שאני נורמאלית..
ואיזה מזל שמשקפיים אפשר להחליף, אם רק רוצים ❤️
מזל טוב לנו איש שאני אוהבת כבר שנה 🦁❤️🐱
בתמונה- ילדונת שיודעת איך להחליף לאימוש משקפיים.