על פוליאמוריה, קנאה ובדידות

הייתי לבד
.בגיל 24 הייתי לבד.
אוהבת שניים- ולבד. בלי אף אחד לשתף, להתייעץ, לחלוק איתו.
אז כבר ידעו מה זה "הומוסקוסואלים", אבל לכי תסבירי שאת הכל כפול 2 :אוהבת גם וגם.
גם ביסקסואלית וגם פוליאמורית. אוהבת גם אותו וגם אותה.
לא היה למי לספר,
אז הייתי לבד.

אמונוגמיה זה לא באמת פשוט.
כשמדברים על קשיים באמונוגמיה ופוליאמוריה, לרוב מדברים על קנאה.
ונכון, הרבה מהאתגרים שיש לנו בתחום מערכות היחסים המאפשרות לסוגיהן, קשורים בנושא הזה של ההתמודדות עם 'עוד אחד'.
אבל יש עוד נושא פחות מדובר- בדידות.
ההחלטה לחיות באמונוגמיה, כוללת אתגרים פסיכולוגיים עליהם נמנים התמודדות עם תגובת הסביבה, או לחלופין ההסתרה מהמשפחה ומהסביבה, ואף התמודדות עם תחושות אשמה עצמית ובלבול.
כמלווה זוגות בתהליכי פתיחה לאמונוגמיה אני נתקלת לא מעט כי בדומה לתהליך יציאה מהארון הלהט"בקי, שהוא מורכב ומאתגר- לרוב יעבור זמן מה עד שהאמונוגמי יוכל להרגיש שהגיע למקום של קבלה עצמית, ומכאן לאיכות חיים רגשית.

מאמר של הילטון וסיזמנסקי מדבר על יציאה מהארון הלהטב"קי ועל הדחייה המשפחתית והחברתית, איתה מתמודדים חלק מחברי הקהילה עם יציאתם מהארון.
נושא היציאה מהארון הלהט"בי והשלכות המהלך נחקרו החל משנות ה-70, ונוכל למצוא בו נקודות השקה גם עבור מי שבוחר לצאת ממונוגמיה, לעולם מערכות היחסים המאפשרות, ושם נמצא שעבור המשפחה, היציאה מהארון יכולה להוות נקודת משבר.
גם כאן נוכל למצוא דיווחים על תחושות של אבל ועל תחושות של הלם, הכחשה, כעס, אשמה ועצב.
אמנם ההתיחסות במאמר מדברת בעיקר על יציאה מהארון בגיל מוקדם יחסית- ולא מעט מהבוחרים באמונוגמיה הינם בוגרים ובעלי משפחות- אך האתגרים עדיין קיימים.

אם היציאה בגיל מוקדם גוררת איתה ניכור משפחתי מצד הורים ואחים, מתוך העמדה המניחה כי הנורמה היא הטרוסקסואלית- עמדה שמעגנת תפיסה שלילית של הומוסקסואליות על ידי בני משפחה שונים-הרי שהבחירה באמונוגמיה בגיל מאוחר יותר, מביאה איתה את ההתמודדות עם תפיסה חברתית שלילית כלפי הסטיה מהמונוגמיה הנורמטיבית- ומכאן מביאה גם לתחושת ניכור מול משפחה, חברה, מקומות עבודה וכיו'ב, וכמובן מול בני זוג קיימים,וגורמת למשבר חדש.
המשבר יכול להיות מול הסביבה, ולהתבטא בתחושת ניכור, אבדן משפחה, חברים ואף התנכלות ע'י מקום עבודה,
או לחלופין- אם בחר האמונוגמי להשאר בארון, נמצא אדם החי בתחושת הסתרה ושקר מול העולם, תחושת שונות, ובדידות.

ולך, יש עם מי לדבר?

קרןאור פרנקו

קרןאור פרנקו

הוספת תגובה

דילוג לתוכן