פרטיות והסתרה

אבל אז, באותה תקופה מה שהוביל אותי היה חוסר בטחון.

ובטחון בקשר, לא משנה כמה יעניקו לנו אותו- לעולם יהיה מלאכותי, אם אין לנו בטחון עצמי אמיתי.

בטחון בנו.

ולא מדובר בסיטואציות בהן מתרחשת בגידה דווקא.

בלא מעט מערכות יחסים, יש צד שלא מצליח לחוש בטחון במקום שלו.

כל מחווה, הסכם, הבטחה- לא תעמוד עבורינו כשנזדקק לתחושת ביטחון, אם לא נעניק אותו לעצמינו מבפנים.

ואני הצעירה לא ידעתי את זה. חיפשתי הבטחות, חיפשתי ודאות.

חיפשתי לבלוש אחריו כדי להבין מה קורה איתו- כדי שאוכל להבין מה קורה איתי.

בזמנו זה היה סיבוב בשכונה,

שנים אח"כ כבר ניתן היה לעיין בהודעות טקסט.

היום כבר הרבה יותר קל לבלוש.

את יכולה לחטט לו בוואטסאפ מהמחשב בבית, אתה יכול להכנס לפרופיל הפייסבוק שלה ולבדוק הודעות.

לחטט במילים שהם כותבים בקבוצות פרטיות לכאורה.

ולמצוא את מה שרצינו.

אבל אז מה?

חיפשת ביטחון.

מצאת מילים שהוא כתב לאחרת. מצאת מידע שהוא כתב על אחרת. החשד שלך התאמת.

מה עכשיו?

עכשיו, את הפרת אמון. אתה הפרת פרטיות.

אתם קיבלתם יותר מדי מידע לתוך הפנים. מידע אישי, לא שלכם. חשוף. כואב.

רציתם לקבל וודאות אבל ערערתם את הבטחון אפילו יותר,

ועשיתם מעשה בהחבא.

ראויות- לא תמצאו פה.

ואם אנחנו מתנהלים באופן לא ראוי, איך נדרוש מאחרים להתנהג כך מולינו?

במקרה הטוב תרעד האדמה, תעשו תהליך ריפוי, תמשיכו משם הלאה.

במקרה הטוב פחות- לא תוכלו להתמודד עם מה שגיליתם, הצד השני לא יוכל לסמוך עליכם. ומכאן הדרך לפרידה קצרה ממש.

מה עושים?

מדברים.

חושד?

תשאל.

הרי בכל מקרה אם היא משקרת, זאת לא פרטנרית שתסמוך עליה ותרצה להשאר איתה. לא?

לא מסוגלת לא לדעת מה קורה? תדברי איתו.

למה ליצור ביניכם פער של הסתרה?

איך תתקדם מערכת היחסים שלכם, עם תהום כזאת במרכז הקשר?

וכן, ברור שגם על זה אנחנו מדברים בפודקאסט שלנו "בואו נפתח את זה" – https://audio.kerenorfranco.com/