ארונות בחברה דתית
בגיל 24 היו לי חיים לא רעים בכלל. סוג של הגשמת החלום של עצמי. בגיל 24 וחודש כבר הייתי נשואה לאיש מקסים שאהבתי וידעתי שאוהב
בגיל 24 היו לי חיים לא רעים בכלל. סוג של הגשמת החלום של עצמי. בגיל 24 וחודש כבר הייתי נשואה לאיש מקסים שאהבתי וידעתי שאוהב
בגיל 16 בערך הייתי מסתובבת באיזור של ההוא שהייתי דלוקה עליו. אולי אתקל בו ככה, במקרה. שואלת חברות מה אמר, מה שמעו.. מלקטת מידע. כמה
שאלו אותי עכשיו מה הייתי עושה, אם הייתי יודעת שנשארה לי רק שנה לחיות. האמת- פחות או יותר את מה שאני עושה עכשיו. ממש ככה.
איך לבנות הסכם זוגי לפתיחת מערכת יחסים ממונוגמיה לא-מונוגמיה
מלחמה על הבית. אני שומעת על זה לא מעט. אנשים שיוצאים לקרב. נלחמים על הבית, על הזוגיות, על החיים שלהם. על בטחון, יציבות. נלחמים. אם
הייתי לבד .בגיל 24 הייתי לבד. אוהבת שניים- ולבד. בלי אף אחד לשתף, להתייעץ, לחלוק איתו. אז כבר ידעו מה זה "הומוסקוסואלים", אבל לכי תסבירי
ארונות זה קטע, שמצד אחד יש לנו חגים שבהם הוצאת ספר תורה מהארון היא יום חג, שמחת תורה, אושר גדול. מנהג שכולו עוסק בחגיגות ושמחה,
"הלוואי שהיה לי האומץ שלך" "הייתי רוצה להגיב אבל חושש שיראו" "מדהים איך את כותבת אותנטי" ורגע.. למה לא בעצם? למה לשרית חדד נדרש ארון
'איך את שמחה שהוא מתאהב?! זה לא שפוי"את לא יודעת מה זאת אהבה."אם את מרשה לו ללכת עם אחרות- את לא באמת אוהבת אותו."מצטער לומר
אהבה ❤️הבחנתי שאצלי, אהבה- כשהיא אמיתית ונוכחת, היא פשוט שם. היא נשארת.גם כשהקשר משתנה, מסתיים, נגמר- האהבה עדיין שם.גם אם הרומנטיקה סיימה את תפקידה, כבר