קנאה בזוגיות ואיך מתמודדים איתה
הקנאה הטריפה אותי. לא השאירה לי אוויר לנשום. אני זוכרת אותי עסוקה רוב שעות היממה בו, בה, בהם. עסוקה בדברים שבהם היא טובה יותר, בדברים
מערכות יחסים
מלחמה על הבית. אני שומעת על זה לא מעט. אנשים שיוצאים לקרב. נלחמים על הבית, על הזוגיות, על החיים שלהם. על בטחון, יציבות. נלחמים. אם
על פוליאמוריה, קנאה ובדידות
הייתי לבד .בגיל 24 הייתי לבד. אוהבת שניים- ולבד. בלי אף אחד לשתף, להתייעץ, לחלוק איתו. אז כבר ידעו מה זה "הומוסקוסואלים", אבל לכי תסבירי
שמחת תורה- חגיגות יציאה מהארון
ארונות זה קטע, שמצד אחד יש לנו חגים שבהם הוצאת ספר תורה מהארון היא יום חג, שמחת תורה, אושר גדול. מנהג שכולו עוסק בחגיגות ושמחה,
מור ממן יצאה מלכה
השיתוף של מור ממן ("אחרי הלידה של ג’וזף ממש התביישתי שבעלי יראה אותי ללא חולצה. כל פעם כשהייתי מסתכלת במראה הייתי בוכה") שיתק אותי. גם
למה תמר יהלומי היא אישיו
"הלוואי שהיה לי האומץ שלך" "הייתי רוצה להגיב אבל חושש שיראו" "מדהים איך את כותבת אותנטי" ורגע.. למה לא בעצם? למה לשרית חדד נדרש ארון
If you love someone Set them free
'איך את שמחה שהוא מתאהב?! זה לא שפוי"את לא יודעת מה זאת אהבה."אם את מרשה לו ללכת עם אחרות- את לא באמת אוהבת אותו."מצטער לומר
אהבה
אהבה ❤️הבחנתי שאצלי, אהבה- כשהיא אמיתית ונוכחת, היא פשוט שם. היא נשארת.גם כשהקשר משתנה, מסתיים, נגמר- האהבה עדיין שם.גם אם הרומנטיקה סיימה את תפקידה, כבר
לחיות *עבור* זוגיות vs לחיות *ב* זוגיות.
רוב השיח על אמונוגמיה, עוסק ב*פתיחת* מערכת יחסים ממונוגמיה. השיח מדבר לרוב על קדושת הנישואין, על הזוגיות כערך עליון, על 'קודם כל הבית', קודם כל
