השיתוף של מור ממן ("אחרי הלידה של ג’וזף ממש התביישתי שבעלי יראה אותי ללא חולצה. כל פעם כשהייתי מסתכלת במראה הייתי בוכה") שיתק אותי. גם

"הלוואי שהיה לי האומץ שלך" "הייתי רוצה להגיב אבל חושש שיראו" "מדהים איך את כותבת אותנטי" ורגע.. למה לא בעצם? למה לשרית חדד נדרש ארון